מהי a בחזקת x ואיך גוזרים אותה (ללא סרטון)
חקירת פונקציית e – 572 · שיעור 34
חקירת פונקציית e – 572
שיעור 34 – מהי a בחזקת x ואיך גוזרים אותה (ללא סרטון)
חקירת פונקציה מעריכית a בחזקת x
1
נוסח השאלה
2
הסבר קצר
3
סעיף א – חיתוך עם הצירים
4
סעיף ב – אסימפטוטה אופקית
5
סעיף ג – נגזרת ועלייה
6
סעיף ד – משיק וסקיצה
📄 נוסח השאלה
נתונה הפונקציה
f(x) = 2
x
− 8
.
א.
מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים.
ב.
מצאו את האסימפטוטה האופקית.
ג.
מצאו את
f′(x)
, והראו שהפונקציה עולה לכל
x
.
ד.
מצאו את משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה
x = 3
, וסרטטו סקיצה.
הסבר קצר
f(x) = a
x
📐 הפונקציה y = ax
• כאשר
a > 1
(למשל
2
x
) הפונקציה
עולה
; כאשר
0 < a < 1
(למשל
(
1
2
)
x
) היא
יורדת
.
• תמיד חיובית, חותכת את ציר ה־
y
ב־
(0 , 1)
, ו־
y = 0
אסימפטוטה אופקית.
x
y
-2
-1
1
2
2
4
(0 , 1)
y = 2ˣ
y = 0.5ˣ
הקשר ל־e:
e
הוא בסיס כמו כל בסיס אחר, וכל
a
x
אפשר לכתוב עם
e
:
2
x
= e
x · ln 2
📐 מעבר לבסיס e
📐 הפונקציה y = ax
a > 0 , a ≠ 1
מוגדרת לכל
x
, תמיד חיובית
a
0
= 1
📐 מעבר לבסיס e
a = e
ln a
a
x
= e
x · ln a
הסבר קצר · המשך
2
x
= e
x · ln 2
📐 מעבר לבסיס e
הנגזרת:
גוזרים את
e
x · ln a
(הנגזרת הפנימית היא
ln a
) ומקבלים:
(a
x
)′ = a
x
· ln a
📐 נגזרת של ax
ואם בחזקה יש ביטוי, כופלים גם בנגזרת הפנימית. דוגמה:
[3
2x + 1
]′ = 3
2x + 1
· ln 3 · 2
📐 נגזרת של ag(x)
📐 מעבר לבסיס e
a = e
ln a
a
x
= e
x · ln a
📐 נגזרת של ax
(a
x
)′ = a
x
· ln a
📐 נגזרת של ag(x)
[a
g(x)
]′ = a
g(x)
· ln a · g′(x)
סעיף א – חיתוך עם הצירים
ציר ה־
y
– נציב
x = 0
:
f(
0
) = 2
0
− 8 = 1 − 8 = −7
ציר ה־
x
– נציב
y = 0
:
2
x
− 8 = 0
2
x
= 8
2
x
= 2
3
⇒ x = 3
📐 משוואה עם בסיסים שווים
📐 משוואה עם בסיסים שווים
a
f(x)
= a
g(x)
⇒ f(x) = g(x)
סעיף א – חיתוך עם הצירים · המשך
2
x
= 2
3
⇒ x = 3
📐 משוואה עם בסיסים שווים
✅ פתרון סופי:
(0 , −7)
,
(3 , 0)
📐 משוואה עם בסיסים שווים
a
f(x)
= a
g(x)
⇒ f(x) = g(x)
סעיף ב – אסימפטוטה אופקית
כאשר
x → −∞
:
2
x
→ 0 ⇒ f(x) → −8
כאשר
x → ∞
הערכים שואפים ל־
∞
, ולכן יש אסימפטוטה רק בצד שמאל.
✅ פתרון סופי:
y = −8
סעיף ג – נגזרת ועלייה
f′(x) = 2
x
· ln 2
📐 נגזרת של ax
2
x
> 0
תמיד, וגם
ln 2 > 0
, ולכן
f′(x) > 0
לכל
x
:
f′(x) > 0
📐 עלייה וירידה
✅ פתרון סופי:
f′(x) = 2
x
· ln 2
, עולה לכל
x
📐 נגזרת של ax
(a
x
)′ = a
x
· ln a
📐 עלייה וירידה
f′(x) > 0
– הפונקציה עולה ↗
f′(x) < 0
– הפונקציה יורדת ↘
סעיף ד – משיק וסקיצה
נקודת ההשקה היא
(3 , 0)
(מסעיף א). השיפוע – נציב
x = 3
בנגזרת:
m = f′(
3
) = 2
3
· ln 2 = 8 ln 2 ≈ 5.55
נציב במשוואת המשיק
x
1
= 3
,
y
1
= 0
,
m = 8 ln 2
:
y −
0
=
8 ln 2
· (x −
3
)
📐 משוואת משיק
y = 8 ln 2 · x − 24 ln 2
y ≈ 5.55x − 16.64
📐 משוואת משיק
y − y
1
= m(x − x
1
)
m = f′(x
1
)
סעיף ד – משיק וסקיצה · המשך
y ≈ 5.55x − 16.64
x
y
-4
-2
2
-8
4
(0 , −7)
(3 , 0)
y = −8
הגרף בכחול, המשיק בירוק, והאסימפטוטה באפור מקווקו.
✅ פתרון סופי:
y ≈ 5.55x − 16.64
📌 סיכום התשובות
נגזרת
(a
x
)′ = a
x
· ln a
א
(0 , −7) , (3 , 0)
ב
y = −8
ג
עולה לכל x
ד
y ≈ 5.55x − 16.64
© כל הזכויות שמורות למתמטריק – אלדד | eldadh.co.il
→ / רווח / לחיצה = הבא · ← = אחורה · F = מסך מלא